כלי אוכל חדשניים המתייחסים לידיים האוחזות בהם ולפה האוכל מתוכם (ללא סכו"ם( באופן טקסי, מקורי ומפתיע. אכילה בידיים מחברת את היחיד עם החומר באופן בלתי אמצעי ובפרויקט זה מציעה גורן – עמיר אלטרנטיבה חדשה לאכילה בידיים בכלים המנגישים ומגישים את הכמיהה לשיתוף והיות יחד. הכלי מסמל את רוח המפגש העל-מילולי בין הסועדים; חושי, יצרי ומזמן שיתוף וחיבור אל עצמי ואל האחר. הכלים הם הסמלים המתווכים את נשמת המפגש שאותה מייצגת הארוחה. הסינתזה בין האינדיבידואליזם הפרימיטיבי לבין המתורבת הוא מקור ההשראה והרוח החיה של המחקר. זהו חיבור בין אכילה קדמונית אינסטינקטיבית בידיים, לבין הצורך התרבותי לריסון, ציות וצמצום המגע עם האוכל.