עיצוב תעשייתי

מניס לינור

שולחן

רוית לצר

בפרויקט אני יוצאת מגבולות ומפורמט השולחן הסטנדרטי והמוכר לנו, ומתייחסת לשולחן כאל אחד המעטפות של האוכל עצמו וכאל מספק החוויה המרכזי במסעדה. השולחן הוא פלטפורמה סביבה ועליה מתקיים האירוע המרכזי במסעדה והיא הארוחה עצמה. בעיצובו נלקחו בחשבון מדדים פרקטיים שהם גובה, גודל, הגדרת המרחב האישי והזוגי בארוחה בין אחד לשני ובין הסועדים לסביבה שהיא לא בהכרח נוחה או טבעית. בראש סדר העדיפויות, השולחן נולד לקבל צלחות ולקיים חוויה. הוא עצמו גוף מתכתי העומד בריבוי בחלל המסעדה ואליו ברגע המתבקש, מתחברות צלחות קרמיקה ועליהן אוכל.