תרדמת קיץ - תרדמה של בעלי חיים מסוימים אשר שוכנים בסביבה מדברית החלה בקיץ. תרדמה זו מסייעת להם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות עליית הטמפרטורה וירידת הלחות באזור המחייה והופכת אותם לחסכוניים באנרגיה בעת התייבשות הקרקע הפורייה. בסיומו של הקיץ בעלי חיים אלה מתעוררים ושבים לשגרת חיים נורמלית. סיוון נשרי חיה בתל אביב והגיעה ללימודי אמנות לאחר שסיימה תואר ראשון במחלקה לעיצוב אופנה בשנקר. בעבודת הגמר שלה, תרדמת קיץ, נשרי חוזרת אל משיכתה העזה לבד ונותנת לו להוביל אותה. תפקידיו של הבד משתנים מעבודה לעבודה, לעיתים הוא מכסה ומסתיר את טבעו האמיתי של האובייקט ולעיתים דווקא מנסה לגלות ולחשוף אותו ; לפעמים הוא העור המגן על הבשר החי ולפעמים הוא הוא הבשר עצמו. למרות השתנותן של הפונקציות אותן ממלא הבד, האיכות החווייתית אותה הוא מקנה נשארת קבועה, הבד תמיד נוסך באובייקטים הדוממים ממד חי ואנושי. האובייקטים החיים-דוממים המרכיבים את עבודתה הינם פיסות זיכרון הנאבקות להיחלץ מהיותן ״רק״ זכרון. נשרי מבקשת למצוא את המקום בו הזיכרון איננו מסמן היעדרות אלא נוכחות, לא סתם נוכחות אלא נוכחות חיה ובועטת. בדומה לאורגניזמים במדבריות צחיחות ויבשות אשר שוקעים בתרדמה במהלך הקיץ (תקופה בה הם לא מתים אך הם גם חדלים להתפתח ולצמוח) וממתינים לבוא הסתיו אז יתעוררו וישובו לתנועת שגרתם, כך גם פיסות הזיכרון המפוסלות ביצירותיה של נשרי תובעות את מקומן בהווה ומחכות לרגע בו יבשילו התנאים ותיתן להן ההזדמנות להתעורר לחיים ולהמשיך להיות ולהתהוות.